המעבר לגן

המעבר לגן

מחלקת חינוך- 02-9946626

בכדי להקל את המעבר לגן, נערכים ביקורים בגני הילדים- לפי הגן אליו עתידים הילדים להגיע. הביקורים מתקיימים במהלך חודש יוני ובתיאום עם הגננות וההורים.

לפני כל ביקור בגן תקבלו הודעה מהמטפלת אשר תעדכן אתכם בשעת הביקור ובציוד אשר צריך להביא עמו הילד.

הרישום לגני הילדים מתבצע במזכירות מחלקת חינוך במועצה בטלפון 02-9946626 .

ובאתר האינטרנט של המועצה.

המעבר לגן הילדים - שינוי בחיי הילד/ טליה פסטרנק, יועצת להורים וגננות

כניסה לגן ילדים מהווה שינוי משמעותי בחיי הילד. כניסה לגן ילדים עשוי להוות סוג של משבר בחיי הילד וזאת מכמה סיבות, שהעיקרית שבהן היא שהיכולות ההתפתחותיות של הילד שונות כל כך מאלו של מבוגר:

1. ילד מבין דברים בצורה מוחשית. קשה להסביר לו מה עומד להתרחש מבלי שהתנסה בכך קודם לכן.

2. בגיל הרך אין משמעות לזמן. קשה להסביר לילד מתי ילך לגן ומתי יחזור.

3. הילד אגוצנטרי מאוד כך שהמניעים לשליחתו לגן לא ניתנים להסבר ולא יקלו עליו.

בנוסף:

4. הילד נפרד לכמה שעות מסביבה בטוחה ומוכרת ונכנס למקום חדש וזר ועדיין לא פיתח אמון וביטחון באנשי הצוות. לילד עדיין אין זיכרונות חיוביים מהמקום, שעליהם יוכל להסתמך ובאמצעותם יוכל לבנות אמון בצוות הגן.

5. אופי הילדים שונה זה מזה. יש ילדים שבאופיים מסתגלים בקלות רבה יותר ובמהירות רבה יותר למקומות חדשים ולשינויים מילדים אחרים.

6. יש חשיבות לשאלה האם הילד מכיר וחווה מצבים של פרידה מהוריו בעבר. אם חווה מצבים כאלו, הרי שהוא כבר יודע שהוריו ילכו ויחזרו ושהוא מסוגל להתמודד. ניסיון העבר יקל עליו את ההתמודדות הנוכחית. 

מאידך, כניסה לגן היא מקור להתפתחות ולצמיחה:

* הילד ילמד שלמרות שקשה, הוא מסוגל להתמודד ולהתגבר. הילד ילמד לבטוח ולתת אמון באנשים נוספים מעבר לבני ביתו.

* הילד ילמד לתפקד בסביבה שונה מזו של הבית המוכר שלו ואפילו להנות, דבר שיפתח את עצמאותו ללא תלות בבני המשפחה הקרובים לו.

* הוא יפתח יכולות שכליות, מוטוריות, חברתיות, שפתיות ורגשיות.

* כל זאת בתנאי שהילד ישלח לגן עם צוות מקצועי ואיכותי.

תקופת ההסתגלות אינה תקופה קלה לאיש- לא לילד ולא לבני משפחתו. עדיין יש הבדל בין הילד למבוגר. המבוגרים מבינים את חשיבות הכנסת הילד לגן ואת הסיבות שבגינם הוחלט לעשות כן . עליהם להבין גם שהילד צופה בהם ומחקה את התנהגותם והרגשתם. אם הוא רואה מולו אנשים שבטוחים במעשיהם ויודעים מה הם עושים, הרי שיחוש שיש על מי לסמוך ויתנהג בצורה רגועה יותר מאשר אם יחווה את החששות שלהם. חשוב מאוד להקרין רוגע והחלטיות ולסמוך כמה שניתן על צוות הגן החדש, דבר שיקל על ההסתגלות.

על ההסתגלות להיעשות בצורה הדרגתית בהתאם ליכולות הילד וליכולות ההורים. ביום הראשון לא תעשה כל פרידה. נפרדים רק כאשר הילד מסתובב באופן חופשי בגן, כשאימו או אביו נוכחים. הפרידה תיערך לזמן קצר (כרבע שעה). אם הילד נינוח, הפרידה תמשך עד לשעה. לאחריה, ההורים יחזרו לגן ויקחו את הילד הביתה. כך הילד יבין שכשההורה מגיע, הולכים הביתה.

אם הילד במצוקה, יש לחזור לגן ולהישאר איתו. במצב של קושי יש לשוב להיפרד כעבור יום- יומיים. אם הילד נינוח בחברת צוות הגן או אם צוות הגן מסוגל להרגיעו, ניתן בכל יום להוסיף שעה לפרידה עד לחצי יום. כשנפרדים מהילד, יש להקפיד על פרידה קצרה ועניינית גם אם הילד בוכה. יש לתת בו אמון בצוות הגן ולאפשר לו להתמודד.

בעת הכניסה לגן רצוי מאוד שלא לערוך שינויים בחיי הילד. שינויים דורשים מהילד השקעת כוחות נפש רבים כדי להצליח ולהתמודד. על הילד לגייס כוחות נפש כדי להתמודד עם שינוי אחד וכשמגיע שינוי נוסף, עשוי להיות לו פחות כוח רגשי להתמודד גם איתו. יחד עם זאת לעיתים המציאות כופה עלינו התמודדויות…. לכן, יש להכין את הילד לכל שינוי בנפרד, להעניק לו תשומת לב רבה ואישית בצד גבולות ברורים מאוד, המעניקים בטחון בעיקר בזמן של שינויים.

מומלץ שלא לגמול את הילד מההנקה דווקא בזמן שעליו לעבור דירה ולהתחיל גן חדש. יש לבדוק האם ניתן להניקו לפני שהולכים לגן וכשחוזרים מהגן. אולי ניתן להשתמש בתחליף חלב בגן בנוסף לארוחות הרגילות. בגיל שנה, ילד יכול כבר להתנסות בארוחות מסודרות ורגילות, כשהמזון חתוך לחתיכות קטנות מאוד או מרוסק.

לעיתים לילדים לא נשארים כוחות נפש להמשיך את היום בשלווה בבית, אז מה עושים?

1. בראש וראשונה משוחחים שוב עם צוות הגן ומבררים איך מתקדמת ההסתגלות של הילד- תשובה בנוסח "הכל בסדר" אינה מספקת. על ההורים לשמוע שהילד מקבל תמיכה מתאימה מאנשי הצוות, שמישהו מהם מתייחס ושם לב ומנסה ליצור ולחזק את הקשר איתו כדי שיחוש בטוח מספיק כדי לפעול ולדבר . חשוב שתמיכה זו תהיה עקבית ויומיומית.

2. בבית- על ההורים להפגין התנהגות רגועה ושקולה. על ההורים להחליט שלא להיבהל מההתנהגות של הילד. לא נבהלים מהצעקות ומהבכי ומהמוצץ ומההיצמדות. במקום זאת, מתחילים לפעול בדרך בטוחה, אסרטיבית וברורה.

3. הכלל הוא: מתן תשומת לב רבה בתוך גבולות ברורים. יש להעניק לילד זמן איכות ללא האח/ אחות ברקע. אין זה נכון "לחקור" את הילדה לגבי הנעשה בגן. כשההורים "חוקרים", הם מפגינים חוסר אמון בצוות הגן. לשם כך, יש צוות בגן. יש לשוחח איתם.

יש להקפיד על גבולות ברורים וסדר יום קבוע, המעניקים לילד תחושה של ביטחון בתקופה של משבר ושינוי. הוא יודע למה לצפות מתוך ניסיון העבר וזה מרגיע. יש להעביר לילד מסר חד משמעי האומר ששני ההורים אוהבים אותו ומטפלים בו ולהתנהג בהתאם.

יש להיות מאוד עקביים, ברורים וחד משמעיים. הילד יחוש כל זאת וישנה את התנהגותו. זה לא יקרה ביום אחד. הוא יבדוק את הוריו כדי לראות עד כמה הם נחושים. כשהוא יווכח לדעת שיש לו על מי לסמוך, שלא נבהלים ממנו, שלא מנסים להרגיע אותו בכל מחיר, שלא חוששים מההתפרצויות שלו, הוא ירגע. ילד צריך לדעת שיש ם יד מכוונת, שיש מי שיודע את הדרך והולך בה בבטחה. כשהוא מרגיש זאת, הוא מתנהג אחרת.

כשעורכים פרידה מהילד, חשוב שהפרידה תהיה קצרה ועניינית. יש לתת אמון בצוות הגן שידע לעזור לילד להתגבר על כאבו.

על ההורה לערוך פרידה קצרה ועניינית. כשההורה מאריך את שהותו בגן לפני הפרידה, הוא מעביר מסר שאינו לגמרי בטוח במקום בו הוא משאיר אותו. אם הילד יחוש זאת, אין שום סיבה שירצה להישאר במקום בו הוא לא חש ביטחון. לכן, הפרידה של ההורה צריכה להיות קצרה, עניינית. עליו לתת אמון מלא באנשי הצוות שידעו כיצד לסייע לילד.

לעיתים חופשות החגים קוטעות את תקופת ההסתגלות. הפסקות אלו גורמות לרגרסיה מסוימת אצל הילד.

אין ספק שעדיף היה שלא היו חופשות החגים בתקופת ההסתגלות כך שהילדים יוכלו להסתגל לגן מבלי שההסתגלות תקטע בכל פעם מחדש. כל חופשה שכזו מחזירה את הגלגל מעט לאחור. מאידך, בכל יום שהילד מבקר בגן, הוא צובר חוויות חיוביות ומכאן- שהוא צובר זיכרונות נעימים. חוויות וזיכרונות אלו עוזרים לו להתמודד טוב יותר בגן. החוויות הללו עוזרות לילד לפתח אמון וביטחון במקום ובאנשי הצוות. אם רצף זה יקטע, עשוי להיות מצב שלאחר החגים, תצטרכו להתחיל מהתחלה את כל התהליך.

לסיכום,

יש לזכור ששלבי ההתפתחות השונים של הילד מאלו של מבוגר עשויים להקשות על הילד להבין ולהתמודד עם מצב של שינוי, ככניסה לגן הילדים. כדי להקל על הילד יש להקפיד על התנהלות הדרגתית בתוך תהליך ההסתגלות. יש לאפשר להורים לשהות בגן עם הילד עד שיחוש חופשי מספיק להסתובב בגן כשהם נוכחים ורק אז לערוך פרידה קצרה. תהליך הפרידה יהיה קצר וענייני. בכל יום נאריך את משך הפרידה בהדרגה. על ההורים לזכור שזהו תהליך שדורש מהילד שימוש בכוחות נפש רבים ולכן, התנהגותו בבית עשויה להשתנות, כיון שלא נותר לו כוח רגשי להמשיך ולהתנהג בצורה נעימה. בתקופה זו חשוב להעניק לילד הרבה תשומת לב בתוך גבולות ברורים. על צוות הגן להיות אמפטי כלפי הקושי של הילד ולתמוך בו עד שיצליח להתגבר. על צוות הגן ליצור חוויות חיוביות לילד שיחרטו בזיכרונו ויגרמו לו לרצות לחזור לגן הילדים ולשהות בו.

בהצלחה ושנת לימודים קלה ונעימה